פסק-דין בתיק ת"א 17966-09-10

מכוניתה של התובעת, שהייתה מבוטחת על-ידי הנתבעת, ניזוקה בתאונה עצמית אשר נגרמה ביום 20.7.2010, בעת שבנה של התובעת נהג בה. משלא שילמה הנתבעת לתובעת את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה, הגישה התובעת את התביעה הנדונה, שבה תבעה מהנתבעת סך של 56,000 ש"ח (נזק למכונית לפי חוות-דעת השמאי מטעם התובעת - 47,000 ש"ח, שכר-טרחת שמאי - 1,800 ש"ח; הוצאות גרר - 250 ש"ח; הוצאות מכונאי רכב לשם בדיקת השמאי - 1,000 ש"ח; הפסד שכר והוצאות התובעת ובנה - 6,000 ש"ח).

2.         בקדם המשפט שהתקיים לפניי ביום 8.12.2011 הסכימו הצדדים לכך שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום שמאות הרכב, כדי שיחווה את דעתו בשאלת היקף הנזק שנגרם למכוניתה של התובעת. בא-כוחה של הנתבעת הודיע כי הוא מסכים שהמומחה שימונה על-ידי בית המשפט יהיה "שמאי מכריע ושיינתן פסק-דין על-פי מסקנותיו". לעומת זאת, בא-כוחה של התובעת הודיע כי הוא מסכים "למינוי מומחה מטעם בית משפט כך שיהיה מומחה מוסכם, אך איננו מסכימים לכך שיהיה מומחה מכריע".

באותו דיון התובעת עדיין הייתה מיוצגת על-ידי עו"ד אנוור אבוקטיש, שגם היה מי שהגיש בשמה את כתב התביעה.

בהתאם להסכמת הצדדים מונה מר חנוך וסרצוג, שמאי רכב ומעריך, להיות מומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה). ביום 17.1.2012 התקבלה חוות-דעתו של המומחה, שלפיה שווי הנזק שנגרם למכוניתה של התובעת הוא בסך של 28,282 ש"ח (סכום זה כולל מע"מ, עבודות ובדיקה לפי תקנה 309 בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961).

3.         לשלמות הדברים נעיר שביום 25.12.2011 ביקש עו"ד אבוקטיש, בא-כוח התובעת באותה עת, לבטל את מינוי המומחה מטעם בית המשפט, בשל פגמים שנפלו לכאורה, בחוות-דעתו של השמאי מטעם הנתבעת. לאחר שהתקבלה תגובת הנתבעת, נדחתה הבקשה בהחלטה מיום 1.1.2012.

4.         ביום 18.1.2012 ניתנה החלטה שבה נאמר כי בהתאם להחלטה מיום 8.12.2011 (ההחלטה על מינוי המומחה), רשאים הצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה לכל המאוחר עד יום 1.2.2012, וכי המומחה ישיב לשאלות עד יום 1.3.2012.

5.         ביום 6.2.2012 הוגשה "בקשה לגיש [כך במקור] שאלות הבהרה והערות בתיק הנ"ל" הנחזית להיות כזו שהוגשה על-ידי עו"ד אבוקטיש. הבקשה שנוסחה באופן משונה ומסורבל, בעברית שגויה ובשגיאות הדפסה. אכן נראה היה תמוה שאמנם הוגשה על-ידי עו"ד אבוקטיש.

בהחלטה מאותו יום (6.2.2012) נאמר כי הבקשה אינה מנוסחת כשאלות הבהרה, אלא כהתפלמסות עם המומחה, וכי ככל שתוגשנה שאלות הבהרה ערוכות כנדרש לכל המאוחר עד יום 14.2.2012, תהיה התובעת רשאית להציגן למומחה.

ביום 15.2.2012 הגיש עו"ד אבוקטיש "הודעת עדכון דחופה ובקשה להתפטרות מייצוג", שבה הודיע שהחלטת בית המשפט התקבלה אצלו "בהפתעה גמורה ובהלם רב", מאחר שאין לו כל ידיעה מי הגיש את הבקשה שבעקבותיה ניתנה ההחלטה מיום 6.2.2012. כפי שציין "אין זה דרכו ומנהגו ... לנסח בקשות כגון הבקשה שהוגשה לבית המשפט". עוד ציין שבא-כוחה של הנתבעת אמר לו, כי ישנו עו"ד אחר שטען שהוא מייצג את התובעת ובנסיבות אלו, ביקש להתפטר מייצוגה.

בעקבות הודעה זו ניתנה החלטה שלפיה על ההתפטרות מהייצוג להיות על דעת התובעת (תקנה 473 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

לעצם התביעה נקבע, כי לאור הסכמת הצדדים בדיון מיום 8.12.2011, שלפיה המומחה מטעם בית המשפט יהיה מומחה מוסכם, יודיעו הצדדים עד יום 11.3.2012 אם הם מסכימים שיינתן פסק-דין על סמך מסקנות המומחה בחוות-דעתו. עוד נאמר, כי אם לא תוגש הודעה במועד, ייחשב הדבר להסכמה ויינתן פסק-דין ללא צורך במתן החלטה נוספת.

6.         ביום 11.3.2012 הוגשה מטעם מי שהציג את עצמו כבא-כוחה של התובעת, עו"ד עאדל אבו דיאב, בקשה שאליה צורף יפויי-כוח שעל-פיו הוא מייצג את התובעת. בקשה זו הוכתרה בכותרת "בקשה דחופה לאריכת המועד לגיש שאלות הבהרה למומחה" [השגיאות במקור]. על-פי מראית עין נראה היה לכאורה, שמגיש הבקשה - שבה שגיאות כתיב ושגיאות בעברית - הוא זה שהגיש את הבקשה מיום 6.2.2012 (כך בעיקר לאור עיצוב ההדפסה ולאור סגנון הכתיבה).

כאמור בהחלטה מאותו יום (11.3.2012), התקשיתי להבין את המבוקש, ובכל מקרה, נדחתה בקשת הארכה להצגת שאלות הבהרה למומחה. עוד נאמר כי מאחר שהמומחה שמונה הוא מומחה מוסכם, יגישו הצדדים פסק-דין לחתימה עד יום 1.4.2012, וכי אם לא יעשו כן, כי אז יינתן פסק-דין לפי הבנת בית המשפט.

7.         ביום 12.3.2012 התקבלו בבית המשפט תשובות המומחה (מיום 1.3.2012) לשאלות ההבהרה, שאותן לכאורה, הציג לו עו"ד אבוקטיש. כך למדתי שאותו אדם שהגיש את השאלות לבית המשפט ביום 6.2.2012 התעלם מהחלטת בית המשפט מאותו יום ומיום 11.3.2012. מכל מקום, על-פי החלטה מיום 12.3.2012, התשובות הועברו לידיעת הצדדים.

8.         ביום 14.3.2012 שב עו"ד אבוקטיש והודיע כי אינו מייצג את התובעת וכי לא הוא זה שהגיש את אותן בקשות הנזכרות. בהחלטה מיום 14.3.2012 התבקשה המזכירות לעדכן את פרטי המייצג.

9.         לסיכום:

א.         ככל שהדברים אמורים בתביעה לגופה, משלא הודיע מי מהצדדים דבר, וכך גם לא הנתבעת, ולאור האמור בהחלטות מיום 16.2.2012 ומיום 11.3.2012, ניתן בזה פסק-דין לפי מסקנות המומחה מטעם בית המשפט, ולפיהן הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום שקבע, ובסך הכול 28,282 ש"ח. סכום זה ישולם תוך שלושים יום.

לאור התנהלות התובעת באמצעות בא-כוחה כמתואר, לא ראיתי מקום לחיוב הנתבעת לשאת בשכר-טרחת עורכי-דינה ובהוצאות המשפט שהוציאה.

ב.         פסק הדין יועבר לעיונה של נשיאת בית-משפט זה, כדי שתשקול כיצד יש לנהוג באמור בפסקאות 6-5 לעיל.